מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד מנהגי חג המימונה, ובמה שמתברכים על חסה בדבש
מוצאי חג שביעי של פסח קוראים לו יהודי צפון אפריקה ליל מימונה. נוהגים לקשט השולחן בכל מיני מעדנים וכן בעוגות - שמכינים מקמח מצות מערב יום טוב - כל מיני מתיקות וכל מיני משקאות משובחים. ישנם בעלי בתים המניחים על שולחן קמח, דגים, דבש, חלב, גבינה וכדומה. ומהדרים את השולחן בפרחים, ענפים ירוקים של שבולת שעורה או חיטה. ...
בליל מימונה זה נוהגים להרבות בשמחה, לשמוח ולשמח. על כן כל משפחה ומשפחה מבקרת אצל קרוביה, מכריה וידידיה. מבלים יחד קצת זמן של תענוג ושמחה, ומברכים איש את רעהו בברכת 'הצלחה'. בצפון אפריקה נוהגים בליל זה לבקר ולכבד את הרבנים שבסביבה, וכן אצל אדם כשר וירא שמים, ולקבל מהם את ברכותיהם. הרבנים אלה, לוקחים חתיכת חסה, טובלים אותה בדבש, עושים 'מי שברך' לכל מבקר, ונותנים אותה בידי המתברך, והוא מברך עליה 'בורא פרי האדמה' ואוכלה.
חכם אליהו אזולאי, אגרת המועדים, עמו' סא-סב, דפוס 'צור-אות', ירושלים, תשל"ח (1978). מתוך 'החכם היומי'