מקצת שבחו
חכם ינון חורי נולד לאביו חכם חיים חורי ולאימו סעדונה בשנת תרפ”ו (1925), בעיר ג'רבה שבתוניס.בשנת תרפ"ז (1926) מונה אביו, חכם חיים חורי אביו כאב בית הדין ורב העיר רב הראשי גאבס. בשנת תרפ"ט (1929), בעודו קטן, שלחו אביו להתחנך על ברכי חכמי ג'רבה. חכם ינון חורי ניכר בשקידתו בלימוד התורה, וזכה להערכת רבותיו, חכם רפאל כדיר צבאן, וחכם רחמים חי חויתה הכהן. משהחל ללמד, השקיע בתלמידיו את כל מרצו, פיתח תפישות פדגוגיות חדשניות, וראה ברכה בעמלו.
חכם ינון חורי נשא לאישה את מזיאנה (יפה) למשפחת טרבלסי ועבר להתגורר בגאבס. עם הקמת מדינת ישראל, ארגן את פעולות העלייה לארץ ישראל. בשנת תש"י (1950) אף הוא עלה לארץ, אומנם עלה בעצמו באשרת תייר, ולכן לא הוכר כעולה חדש, ולא זכה לסיוע הסוכנות היהודית. הוא נאלץ לישון ברחובות תל אביב עד שבהשתדלות חכם שמואל עידאן, נמצא לו מקום שינה במרתף חנות בגדים.
בשנת תשט"ו (1954) עלו אשתו מזיאנה ושלושת ילדיו, הם התגוררו ב'שער עלייה' בחיפה, משם עברו ל'בית עולים' בפרדס חנה, משם למעברת לוד. לימים עבור להתגורר בעיר בני ברק.
חכם ינון חורי השלים את לימודיו הפורמאליים, והוסמך כמורה. במשך שנים רבות שימש מורה לספרות ולדקדוק, ומחנך בבית ספר היסודי 'שאר יישוב'. הוא חי בענווה ובפשיטות בדירה צנועה, ונחבא אל הכלים.
בשנת תשל"ט (1979) החל לשמש אחד מחכמי ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק. בשנת תשנ"ב (1992) הקים את כולל 'גבעת חיים' בגבעתיים, שעל יד ישיבת 'כסא רחמים', לזכר אביו חכם חיים חורי ועמד בראשו.
מתוך אהבת ישראל עצומה, היה מסייע לכל פונה שביקש את תפילתו. עליו נאמר: עמוד תפילתם של ישראל.
חכם ינון חורי נפטר ביום ט"ו בשבט תשס"ד (2004). כשנה לאחר פטירתו יצא לאור הספר 'שמש ינון', ובו נאספו חידושיו, בידי בנו, חכם שושן חורי.