התנ"ך הוא מעיין של מסתורין, שנברא על-ידי ריבון העולם לפני בריאת העולם, ונכתב ב'אש שחורה על גבי אש לבנה'. ומשום כך גנוזים בו האורות של האידאות הא-לוהיות, וכל אות ואות שבו אוצרת בקרבה כוח רוחני, וחוליות הן בשלשלת זו המרתקת את כל העולם.
'הזוהר' ביקש לגלות את מעיין המים החיים, שיהא מטהר ושוטף בקילוחו הזך את השיורים הטפלים הדוגמתיים. אין הוא בא לבטל אף תג אחד מאותיות התורה, אלא הוא מבקש לחשוף את הניצוצות של דפי התורה מן הלבושים, שנתלבשו בהם בהמשך הדורות ובמסיבותיהם, למען ישובו ויאירו באור הגנוז במקורם הקדמון. 'הזוהר' בא להפיח את המצוות ברוח החיים, ולעשות את עולן לדבר שמקבלים אותו באהבה, מתוך מסירות נפש.