'למען תדעו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' - וצריך עיון מדוע כתוב: 'למען ידעו', ולא כתוב: 'למען תזכרו' כמו בכל המצוות בסיפור יציאת מצרים וכדומה. ויש שרצו לומר: כי ידיעה היא חיבור, כמו שכתוב 'וידע האדם את חוה אשתו'. ולפי זה יש לפרש הכוונה, שעל ידי הסוכות מתחברים לענני הכבוד ולה', וזה הוא עניין של חבור. ובא על נכון מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'תלמיד חכם שאין בו דעת - נבלה טובה הימנו' - שהכוונה היא מצד שתלמיד חכם שאין בו דעת , שפירושו שאין לו חיבור לה', ובזה אומרים שנבלה טובה הימנו, שדעת בעיקר זה חבור, כיון שהרי נבלה גם כיוון שהיא מתה בלא רוח חיים היא עצמה טמאה ורחוקה מה', שכל זמן שהיה בה נשמה, הייתה לה קצת קרבה לה' ועכשיו זה גוף, וגוף במהותו הוא רחוק מה'. ולכך אומרים שתלמיד חכם שאין בו דעת, אין לו חיבור לה', ואפילו שהוא לומד תורה, שזה צריך לקשר לה', הוא לא קשור. ממילא נבלה שלא צריכה להיות קשורה, גם אם היא רחוקה מה'. זה לא כל כך נורא כמו תלמיד חכם, שהוא צריך להיות מחובר לה' ואין לו חיבור.