מקצת שבחו

חכם יהודה ליאון אשכנזי, הידוע בכינוי 'מניטו', נולד לאמו ולאביו חכם דוד, בכ"ה סיוון תרפ"ב (1922) באוראן שבאלג'יריה. הוא התחנך בחינוך יהודי מסורתי בתלמוד תורה 'עץ חיים' ובבתי ספר ממלכתיים צרפתיים. לאחר מכן למד תלמוד אצל הרב משה פינגרהוט, קבלה עם משפחתו וכן פילוסופיה ופסיכולוגיה באקדמיה.
בשנת ת"ש (1940) הצטרף לתנועת הצופים היהודים, שפעלה גם כמחתרת נגד הנאצים. בתנועת הצופים קיבל את הכינוי 'מניטו', שמשמעו רוח גדולה בשפת השבט האינדיאני אלגונקיאן.
בשנת תש"ג (1943) חכם יהודה ליאון אשכנזי גוייס ללגיון הזרים של צרפת, נטל חלק בקרבות השחרור מגרמניה הנאצית, ואף נפצע באלזאס. 
בשנת תש"ה (1945) עם תום המלחמה היגר לצרפת. כחלק ממאמציו לשקם את הקהילה היהודית בצרפת, הקים יחד עם רובר גמזון, בשנת תש"ו (1946) את בית הספר למנהיגות יהודית באורסיי. 
חכם יהודה ליאון אשכנזי נשא לאשה את אסתר (במבי), והמשיך ללמד תורה, פילוסופיה וזהות יהודית. יחד עם עמנואל לוינס ואנדרה נהר היה חכם יהודה ליאון אשכנזי מראשי 'אסכולת פריז למחשבת ישראל',
בשנת תשכ"ח (1968), לאחר מלחמת ששת הימים, עלה לארץ ישראל וגר בירושלים. חכם יהודה ליאון אשכנזי הקים בירושלים את מכון 'מעיינות' ו'מרכז יאיר' ללימודי ארץ ישראל. במקביל מסר שיעורים לתלמידים דוברי צרפתית ב'מכון מאיר'. חכם יהודה ליאון אשכנזי הפך להיות מנהיגם הרוחני של רבים מיוצאי צרפת בארץ ישראל, אך לא הפסיק מללמד גם בצרפת.
חכם יהודה ליאון אשכנזי נפטר בירושלים ביום ט' חשוון תשנ"ז (1996), בגיל 74, ונקבר בהר המנוחות.
כתביו שיש בידינו הם ברובם עיבוד שיעורים שהעביר במסגרות שונות. הספרים עוסקים בזהות יהודית לאור המדרש ומחשבת ישראל, ובהבדלים בין האמונה היהודית לדתות אחרות. בין ספריו: 'סוד העברי', 'מדרש בסוד ההפכים', 'סוד מדרש התולדות' ו'מספד למשיח'.