'ויאמר עשו אל אביו: הברכה אחת היא לך, אבי. ברכני גם אני, אבי.' -
מדוע זה רצה לברך רק את עשיו, ולא גם את יעקב? ולו יהא, כי עשו הבכור - וראוי הוא לברכה, על כל פנים, היה ראוי הוא רק - ברכה יותר גדולה, מצד היותו הבכור או מצד כי אהבו, אבל על כל פנים, האם לא היה ראוי גם יעקב לברכה? ....
כי ה' יתברך, גילה לו אז, מה שאמר כבר לאברהם - 'כי ביצחק יקרא לך זרע', ולא 'כל יצחק'. כלומר, כי רק אחד מבניו יקרא זרעו... ויזכה לכל הברכות שנאמרו לו ולאברהם אבינו.
אמנם עשו, שלא ידע מכל אלה, ולא נתחזק בלבבו כל זה העניין, חשב כי - אפילו כי אביו קרא לו להיותו בכור - לברכו בברכה יותר גדולה, ולגדלו יותר מאחיו, בכל זאת מעולם לא היה אפשר לו לחשוב כי השני לא יקבל שום ברכה. לכן אמר לו 'הברכה אחת היא לך אבי?'
כלומר מה זה? - הלא כל מי שיש לו בנים רבים, הלא לכולם מאציל ברכה ורק כי להבכור או להיותר חשוב, קובע לו ברכה יותר נכבדה, אבל בכל אופן הוא מברך לכל בניו ...ולכן ברכני גם אני אבי.