מקצת שבחו

חכם יהודה קיסוס, נולד לאימו חנה לבית בן עזרא ולאביו חכם דוד קיסוס בשנת תרפ"ה (1925) בעיר מכנאס.
ראשית תורתו למד מפי אביו, החכם דוד קיסוס מחבר הספרים: 'שושנים לדוד' ו'קרית דוד חנה'. אימו נפטרה בילדותו, ואביו נישא למרת חפציבה בת החכם דוד חסין, שגידלה אותו כאימו. למד בתלמוד תורה מפי החכם שמואל חאלואה, ובישיבת 'כתר תורה' מפי החכם יצחק אסבאג.
בשנת תשי"ד (1953) נשא לאשה את מרת פנינה בת הגביר מנחם זגורי, ונולדו להם שלושה ילדים.
היה תלמידו ומשמשו של רב העיר, חכם רפאל ברוך טולדאנו. הוסמך כשוחט עופות והיה חבר החברה קדישא של מכנאס. ייסד את חברת 'שובו בנים' ושימש בהוראה. נדד בין כפרי מרוקו לתקן ענייני הדת וחינוך הנערים. זמן מה שימש משגיח כשרות בחברת אוניות צרפתיות בקו קזבלנקה-מרסיי.
בשנת תשט"ז (1956) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר חיפה. שימש שוחט ומורה, והיה דורש ומזכה את הרבים. לימד בבית וגן בטבריה, ובגבעת המורה שבעפולה. בביתו הקים בית כנסת.
חכם יהודה קיסוס חלה במחלה קשה, ואושפז לתקופה ממושכת בבית החולים 'רמב"ם' בחיפה, ואיבד את ראייתו באחת מעיניו. כאות תודה נידב ספר תורה לבית הכנסת.
בשנת תשי"ט (1959) הוציא לאור את ספרו 'קול יהודה'; בשנת תשכ"ז (1967) את 'לחם יהודה'; בשנת תשל"ו (1976) את 'מקורך ברוך'; בשנת תשמ"ד (1984) את 'יהודה יעלה'; ובשנת תשמ"ז (1987) את 'שבט יהודה'.
חכם יהודה קיסוס נפטר, מדוכא בייסורים, בא' אב תשמ"ז (1987). הספדו בספר 'אמרי חן' לחכם חנניה ויזגאן.