אזרנו חיל בעירנו, ואספנו כל ספרי המקובלים ודקדקנו בהם, אני ורבותי ותלמידי. והיינו מפרשים ספרי הקבלה, ודברי הרמב"ם בי"ג עיקרים וביסודי התורה, ובעל 'חובות הלבבות' וכל בעלי המחקר. וכולם נתכוונו לדבר אחד. אלא שבעלי המחקר לא פירשו באחדות כמו המציאות, ולא השוו אותם, לפי שלא ידעו. אבל בעלי הקבלה פירשו הכל, ולא פירשו מהות המציאות ולא פירשו מהות האחדות. ובמציאות לא נתנו בו סימן, לא בשם משמות הקודש, ולא בשום אות. אבל באחדות נתנו בו סימנים בשמות הקודש כולם. ולא עוד אלא שפירשו ואמרו: כל מי שהוא מפריש בין המציאות ובין האחדות כאילו כופר בכל התורה, לפי שהוא נותן גבול למציאות וגבול לאחדות, חס ושלום. אלא הכל אחדות אחד.