מקצת שבחו

חכם מארי מאיר צובירי נולד לאימו נעמה ולאביו ישראל בשנת תרע"ו (1915) בצנעא שבתימן.
ראשית תורתו למד מפי החכם מארי אלעזר קורח, ועיקר תורתו למג מפי רבו, החכם מארי סעיד אל-עזירי בישיבת 'בית אלאוסטא'. בשנת תרפ"ט (1929), הוסמך כשוחט. בהמשך למד כתיבת סת"ם, שימש מוהל, שלא על-מנת לקבל פרס, והיה תלמיד חכם, השוקד על לימודו בלילות, מתפרנס מיגיע כפיו, ועוסק בענייני ציבור באמונה.
נשא לאשה את מרת נעמי בת החכם באשי, מארי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי של תימן, ונולדו להם שבעה ילדים.
בשנת תש"ד (1943) הצליח אביו וחלק ממשפחתו לקבל אישורי עלייה לארץ ישראל. הם צעדו מצנעא לעדן, מהלך של כ-430 ק"מ, ומשם הפליגו לעיר סואץ שבמצרים, וממצרים עלו לארץ ישראל. חכם מארי מאיר צובירי נשאר בצנעא, ובשנת תש"ז (1947) החל לשמש בקודש כרב בית הכנסת אל-חג'אג'.
בשנת תש"ט (1949) זכה ועלה לארץ ישראל 'על כנפי נשרים', והתגורר במעברת 'שבות עם', הסמוכה לבית ליד. משם עבר לירושלים, התיישב בשכונת גבעת שאול, ולמד בית מדרשו של הראשון לציון חכם מאיר חי עוזיאל.
בשנת תשי"א (1951) עבר לשמש רב כפר אוריאל, הסמוך לגדרה. הכפר יושב ע"י משפחות עולים מתימן, עיראק ובולגריה, שראשי משפחתם עיוורים וכבדי ראיה. בהמשך שימש גם רב העיר של גדרה, במשך 31 שנים.
חכם מארי מאיר צובירי דאג לכל צורכי הדת בגדרה וביישובי הסביבה. הקים מערך כשרות, ייסד מקווה טהרה, וחברה קדישא עבור בני עדות המזרח. היה מכתת רגליו, בין בתי הכנסיות, נשא דרשות, והיה מעורב עם הבריות.
בזקנותו חלה, ולאחר שחש שמחלתו מקשה עליו לתפקד כרב העיר התפטר מתפקידו.
חכם מארי מאיר צובירי נפטר ביום ט"ז בשבט תשנ"ה (1995). לזכרו יצא לאור בשנת תשנ"ה (1995) החוברת 'זיכרון עולם למורנו ורבנו הרב מאיר ב"ר ישראל צובירי זצ"ל, ובשנת תש"פ (2020) הספר 'רעיא מהימנא: חייו ופועלו של מארי מאיר ב"ר ישראל צוברי זצ"ל רבה של גדרה'.