מדוע התורה הקפידה מאוד על הספירה, ממחרת הפסח עד שבועות, ולספור ימים ושבועות, לא כן בשאר החגים וימים נוראים, לא דיברה תורה שצריך לספור. ולא עוד אלא, לא הסתפקה תורה לומר: 'ממחרת השבת' בלבד, אלא הוסיפה: 'מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות'. - איזו שייכות חרמש לספירה? - אלא התורה ידעה, שבשעה שמתחיל הקציר, כל אחד תופס החרמש ביד וקוצר תבואתו, ועלול לשכוח יום מתן תורה, שהוא העיקר, שבזכות התורה זכה לתבואה שהוא קוצר - 'אם אין תורה אין קמח, אם אין קמח אין תורה'. ולכן הזהירה התורה: 'מהחל חרמש בקמה' - בעוד שהחרמש ביד, תחל לספור: יום מתן תורה בעוד כך וכך, כדי שלא לשכוח שאין תורה אין קמח.