מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מסביר פשר הגומחה בקיר בבית הכנסת הגדול בחאלב.
מה שעשוי במקום הפתח 'מחארב קיבלה' כמו שעושים הישמעאלים במקום תפילתם - שמעתי כי בבוא סולטאן מוראד לפה אר"ץ, בלכתו לכבוש בבל מיד פרסיים, אשר לקחוה מידו פעם שנית, שנת חמשת אלפים ושצ"ד לבריאת עולם (1634), ונכנס לבית הכנסת הנזכר, וראה שלא יש שם, שום עבודה זרה ודמיון וצורה. אמר: ראוי להיות במקום הזה 'מחארב', ולא יצא משם עד אשר תקנוהו.
חכם אברהם דיין , ספר זיכרון לנפש, עמוד 75. הוצאת מכון הכתב, ירושלים, תשמ"ה (1984) מתוך 'החכם היומי'
