מקצת שבחו

חכם מארי דוד משרקי נולד לאימו ולאביו החכם מארי שלמה משרקי בשנת תנ"ו (1696) בצנעא שבתימן.
גדל בתורה וביראה על ברכי סבו, החכם מארי אהרון משרקי. למד תורה מפי אביו, החכם מארי שלמה משרקי, ומפי הדיין, החכם מארי צאלח בין יחיא. התפרנס כשוחט ובודק, ושימש ראש הישיבה בבית הכנסת אל אוסטא, שיסדו הנגיד מארי שלום בן אהרן אל עראקי. העמיד תלמידים רבים, בתוכם: בנו, החכם מארי יחיא משרקי, והחכם מארי יחיא צאלח (מהרי"ץ), המזכיר שמועות רבות משמו בספריו.
חכם מארי דוד משרקי פעל לקרב את יהודי תימן לפסיקת מרן השולחן ערוך, החכם יוסף קארו. לשיטתו, חכמי תימן נסתמכו על הרמב"ם, בשל מיעוט הספרים בדורם. הוא קיבץ את תשובותיו מענייני 'אורח חיים' בחיבורו 'רביד הזהב'. היה החכם הראשון בתימן, שביאר את דברי השולחן ערוך, שכבר נפוץ בתימן. את ביאורו לשולחן ערוך קרא 'שתילי זיתים'. בספר הוא מביא מנהגים רבים שהיו נהוגים בתימן בתקופתו.
חכם מארי דוד משרקי עודד את קבלת נוסח התפילה כנוסח השאמי, המתאים לנוסח יהודי ספרד והמזרח. בשונה ממנו, תלמידו המובהק, החכם מארי יחיא צאלח, פעל לשימור נוסח התפילה הקדום, המכונה 'תכלאל'.
חכם מארי דוד משרקי נפטר בשנת ה'תקל"א (1771) בעיר מולדתו צנעא. יום פטירתו אינו ידוע לנו. אנו מציינים אותו ביום י"ד בתמוז, יום פטירת צאצאו, החכם מארי דוד בן שלמה משרקי, שהמהדורה החדשה של ספרו 'ראשי בשמים', יצאה לאור בשנת תשמ"ז (1987), לעילוי נשמתו.  
חיבוריו של החכם מארי דוד משרקי יצאו לאור לאחר פטירתו בכמה מהדורות. החיבור 'שתילי זיתים' - שולחן ערוך אורח חיים, יצא לאור בשנת תרמ"ה (1885) בירושלים. נוסף אליו החיבור 'ראשי בשמים' - שולחן ערוך יורה דעה עד סימן ק"י; החיבור 'רביד הזהב' - שו"ת וחידושים לשולחן ערוך, בו הוא דן בסוגיות הגמרא ובדברי הראשונים, יצא לאור בשנת תרנ"ה (1895) באלכסנדריה. מהדורה נוספת יצאה לאור בשנת תשט"ו (1955).