מקצת שבחו
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי נולד לאימו בלהה ולאביו חכם שמואל בשנת תקפ"א (1821) בטריאסטה.גדל בתורה וביראה על ברכי אביו, חכם שמואל אשכנזי, ששימש חזן בית הכנסת הספרדי בטריאסטה, עד פטירתו בשנת תקצ"א (1831). ראשית תורתו למד ביחידות מפי חכם יוסף קאמפוס, ומפי חכם יעקב חי מורפורגו. לאחר שאביו ירד מנכסיו, למד בתלמוד תורה מפי חכם שמואל חיים זלמן, מפי חכם משה זכות נורצי. לאחר מכן למד תורה מפי רבו חכם שבתי אלחנן טריוש, שבשנת תקצ"ח (1838) הסמיכו בתואר משכיל.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי למד חכמות כלליות ופדגוגיה, והעמיק בתלמודו מפי רבי יהודה ברנדענבורג, ומפי רבו, חכם שבתי אלחנן טריוש. הוא נהג לבקר פעם בשנה בעיר פאדובה, שם למד מפי ראש בית המדרש לרבנים, חכם שמואל דוד לוצאטו. כן, הייתה לו חברותא קבועה עם החכם יוסף צמח קאמיריני.
בשנת ת"ר (1840) הוסמך כמורה הוראה בדיני אורח חיים ויורה דעה, ובשנת תר"ב (1842) הוסמך גם בדיני אבן העזר. בשנת תר"ה (1845) התמנה למורה בתלמוד תורה, ונעשה לראש המורים לחכמות כלליות.
בשנת תרי"א (1851) נשא לאישה את מרת שרה בת עמנואל גימילי אך לא נולדו להם ילדים.
בשנת תרט"ז (1856) נפטר רבו, חכם שבתי אלחנן טריוש, והוא עמד בראש קהילתו בטריאסטה. בשנת תרכ"א (1861) התמנה לרב העיר באיספרלטרו (היום קרואטיה) אך חזר לטריאסטה לאחר תקופה קצרה. ולצד העמדת תלמידים עסק בכתיבת ספריו: בשנת תרכ"ד (1823) הוציא לאור את הספר 'אמרי לב' של חכם נחמיה בן יעקב בתרגומו לאיטלקית; בשנת תרל"ח (1878) הוציא לאור את ספרו 'מוסר מלכים' - על מסכת אבות; בשנת תרל"ט (1879) הוציא לאור את הספר 'אוצר נרדפי לשון עברי'; בשנת תרמ"א (1881) החל להוציא את סדרת ספריו 'הואיל משה' - שמונה כרכים; בשנת תרמ"ו (1886) הוציא לאור את הספרים 'שמחת הרגל' - דרשות למועדים, 'כוס ישועות' - אבלות, ואת הספר 'ביאור על שישה סימנים' - על ספר ירמיה.
חכם יצחק משה אשכנזי (טדסקי) נפטר ביום כ"ז סיון תרנ"ח (1898).