'יום ליום יביע אומר' - בשעה שאדם ישן על מיטתו, עולה נשמתו לשוט בארץ החיים. ורבינו האר"י גילה, כי באותה שעה, ששוהה נשמתו בעולם העליון, מלמדים לו תורה. ברם, הכל תלוי במעשיו במשך היום, עיין שם. הא למדת, כי אם יעסוק אדם בתורה במשך היום, כאשר ישכב בלילה על מיטתו, ותעלה נשמתו לעולם העליון, הוא זוכה לישא ולתת בדברי תורה בבית מדרש של מעלה. אך אם בילה יומו בהבל, ולא עסק בתורה במשך היום, כאשר תעלה נשמתו בלילה לעולם העליון, הוא יושב דומם כי אין לו שיג ושיח עם התורה, הנלמדת בבית מדרש של מעלה. ולזה רמז הכתוב שלפנינו: 'יום ליום יביע אומר' - אם יום יום האדם עוסק בתורה, אז 'לילה ללילה יחוה דעת' - מידי לילה כאשר עולה נשמתו לעולם העליון, הרי הוא זוכה לחוות דעתו בדברי התורה, הנלמדים שם. אולם אם 'אין אמר ואין דברים' - אם במשך היום אינו עוסק בתורה, אזי 'בלי נשמע קולם' - אינו זוכה להבין התורה, הנלמדת בבית מדרש של מעלה.