שני פסוקים הנראים כסותרים זה את זה - מצד אחד כתוב: 'מן השמים דברתי עמכם'; ומצד שני כתוב 'וירד ה' על הר סיני' - דהיינו על הארץ. אלא הכוונה היא שבני ישראל קבלו את התורה על מנת לשומרה גם בזמן שהם נתונים בפסגת האושר וההצלחה, כאשר מצבם מרומם עד לשמים, וגם בזמן שהם נתונים בשפל, ובמצב שהם שחוחים לארץ, ורצוצים מהצרות ומהרדיפות. לפיכך הייתה נתינת התורה גם מן השמים וגם מן הארץ. וזהו מה שאומר הנביא: 'אם לא בריתי יומם ולילה'. 'יומם' - היינו בזמן ששמש ההצלחה מאירה לכם כאור היום. 'ולילה' - היינו בזמן שמחשיך עליכם העולם כלילה, מחמת הצרות.