'ערבות' - היינו במי שיש כוח בידו לעשות לאחרים - שיקיימו המצוות, וכעין גדול הבית שיש כוח בידו שיעשו ככל הכתוב בתורה, שאם לא יקיימו יש כוח בידו להכותם, ולמונעם בר, ולחם ומזון. וכן גדול העיר, שיש כוח בידו להכות ולענוש נכסים. וכן גדול הדור, אם יש כוח בידו, ואם הניחם לרצונם, נתפס הוא על עוונם, כאילו עשאם הוא בעצמו. ... שערבות תלוי אלא במי שיש כוח בידו - בכוח הזרוע, להעמיד אותם על דת, ובזה לא נצטוו הנשים. אבל בעשה של 'תוכחת' - דהיינו לדבר לו ברוח חן ותחנונים, ולהורות לו שלא זו הדרך, כן גם כך - שחייבות גם הנשים.