היהודי החסיד בין האדם למקום, ואינו מקיים דברים של חסידות בין אדם לחברו, מעורר לעז בני אדם, גורם לחילול ה', ומשמיץ החסידות בעיני הבריות. הטעם שיהודי כזה אינו משפיע מחסידותו על סביבתו, אינו מורה למקורביו, ואינו משמש להם דוגמא, שזה מתפקידו של האדם השלם. אינו מחבב התורה על ההמונים, ועוד להיפך משניא בזה ומבזה ומחלל התורה והחסידות.