'נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ, ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו'. - לומר כי עיקרי היהדות, יש לדאוג לא רק לעצמו, אלא גם עבור הכלל. וזה שנאמר: 'על פתח ביתו מבחוץ' - להחזיר למוטב גם את אלו העומדים בחוץ, להחדיר בהם את האמונה ואת נס החנוכה של החשמונאים, ורק בשעת הסכנה 'מניחו על שולחנו' - כי אין לו האפשרות, ולכן על כל פנים, ישתדל להכניס האמונה על שולחנו בשביל בניו ובני ביתו, הסמוכים על שולחנו.