מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שבלי הכנת המידות והחכמה, לא ישיג הספקות אשר ימציא
כי החשמל הוא חיה של אש חריף ודק כי בשפה ברורה ובלשון אחרת ידבר במהירות וקלות. כי בזמן שידבר האד מאמר או דיבור אחד, ויאמר הוא אלף אלפים ורובי רבבות, בלי שיעמוד וימנע מארש שפתיו רגע. ותנועתו בקלות ומהירות, אשר כהרף עין יעבור ויגיע למקומות לא יכילם המספר, ויתראה באופנים שונים, לא באו בחשבון. וכפי קלותו ושינוי תנועתו תהיה מהירות דבורו וצחות לשונו, באופן כי יתנועע וישתנה, ידבר, יבריק ויזהיר, באופן אשר יבהיל ויפחיד ויחשיך ראות המראה הא-לוהי והשכלי אל הנשמות הדיבריות והאנושיות העולות אל הסולם והמדרגה הנבואית או אל גבול העולם הרוחני המאושר ובלתי גופי.
כי לא בלי ריבוי הכנת הקניינים הטובים, והמידות והחכמה, ולא פעמים רבים כי אם מעטים, יוכלו להשיג מושכלי העולם הרוחני, ועל עוצם וריבוי השאלות, אשר ישאל, והספקות אשר כרגע ימציא, והקשותו בחקירות תשובותיהם, וחקרו ודרשו במהירות ופרטות וקלות יבהיל ויבעיר השכל האנושי, באופן אשר לא ישיג או בטורח גדול ובהכנה רבה המושכלים העליונים, וזה בשביל שלא יינתן הקודש אל הכלבים, ולא יושלכו הפנינים אל החווירים, הרצון אל ההוללים, והרשעים השגה והידיעה הא-לוהית. ...
ותבין גם כן עניין ארבעה נכנסים לפרדס: כי אחד מת, ואחד נפגע, ואחד קיצץ, והרביעי שהוא רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום. וראיתי אני בליבי כי מילת בשלום יעלה כמניין חשמל כי הנה בו להיותו שער העולם השכלי, הביאה והיציאה בשלום, וגם הידיעה העליונה המאושרת או חס ושלום, הקצוץ והשגיאה, הפגיעה, הנזק והדחיה, והן אמת בהניחנו מושכל עליון ורוחני.
חכם אברהם כהן דה הירירה, בית א-לוהים, שער שני, פרק ראשון, אמסטרדם, בית עמנואל בנבנישתי, תט"ו (1655), דף י' ע"א. מתוך 'החכם היומי'