מקצת שבחו

נולד בשנת תר"ל (1870) בבגדד לרב יצחק ברוך ממשפחת 'מוסא' ולאמו מרת אסתר. מאביו למד תורה וכתיבת סת"ם. נתחנך בישיבת 'מדרש בית זלכה' תחת השפעת ראש הישיבה החכם עבדאללה סומך, וחכם אלישע דנגור החכם באשי וראש בית הדין בגדד. הושפע בלימוד תורה וקבלה מחכם יוסף חיים - ה'בן איש חי', ואף הוסמך על-ידו למורה צדק. לפרנסתו עבד כסופר סת"ם, מכאן משפחתו - 'סופר'.

בראש חודש אייר תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל, יחד עם חבריו הרבנים יחזקאל עזרא רחמים וצדקה חוצין. גר בירושלים ולמד בישיבת המקובלים בית אל. בשנת תרס"ט (1909) הקים יחד עם רבנים יוצאי בגדד את בית הכנסת 'שושנים לדוד' בשכונת בית ישראל, בה היה דורש בשבתות וימים טובים. בעליה קטנה הצמודה לבית הכנסת, למד וחיבר ספריו. מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, שם היה תלמיד חבר לרב חיים שאול הכהן דוויק.

הרב סופר נתפרסם כפוסק הלכה, תלמיד חכם ומקובל, בעיקר בזכות ספרו ההלכתי 'כף החיים', ליקוטי דינים ופסקי הלכה על שלחן ערוך. בין חיבוריו: 'קול יעקב' - הלכות סת"ם, 'חוקי חיים' - דרשות לאירועים שונים, 'חיים עד העולם' - דרשות וביאורים לסיומי מסכת, 'יגל יעקב' - דרשות על סדר פרשת השבוע, 'ישמח ישראל' -דרשות על סדר פרשת השבוע. עוד מחיבוריו שעדיין בכתב ידו: 'באר מים חיים' - שו"ת, 'בית יעקב' - דרשות על סדר פרשת השבוע, 'חפץ בחיים' - דרשות לאירועים שונים, 'עדות ביעקב' - דרשות לד' שבתות, וביאור פרקי אבות. וכן החיבור 'חזיונות יעקב' - קרוב ל-800 חלומות חזיונות וגילויים שנתגלו לו ורשמם.

הרב נפטר בגיל 69 ביום שבת ט' סיוון ה'תרצ"ט (1939), הוספד על ידי שישה עשר מרבני ירושלים, ונקבר בחלקת החסידים לעדת הבבלים שבהר הזיתים.