'זקניך ויאמרו לך' - כי לא היה ראוי לי, כי אם לזקנן בשנים ובחוכמה, ואני קטן בשנים וצעיר בחוכמה, ואם כן מטעם זה היה לי למנוע את עצמי ... ואין מדרך הקטן להוכיח למי שגדול ממנו. ואל יחשבוני, מכל מקום, כמוכיח, כי אם מספר ואומר תוכחות הנביאים, אבותינו הקדושים, אשר היו מוכחים לאנשי דורם, וכאילו הדברים, נאמרו מפי הזקנים ולא מפי... ואל זה אמרתי הכוונה שנית - 'זקניך ויאמרו לך' שתהיה מגמת כבודכם, כאילו זקניך הם האומרים לך, ואני מספר הדברים משמם. ...
כמה מן השינויים עברו עלינו בשנה הזאת, וכמה מן החכמים הראויים מתו עד כי גרם הזמן, שהשועלים יכנסו במקום האריות. ואל זה כוונתי באומרי - 'בינו שנות דור ודור'. רצוני יבינו, כבוד תורתם, כמה ראינו מן השינויים, כאילו עברו עלינו דור ודור.
ואם כן, הזמן גרם להיות, אני המוכיח גם כי איני ראוי. כי שינוי הזמן ותהפוכותיו סבבו לזה, שמתו החכמים הזקנים, ובאו השועלים כמוני לרשת מקומם, ואל זה כוונתי - 'בינו שנות דור ודור', שלא ייחלו ממני כפי ערך הראשונים.