מקצת שבחו
חכם יצחק בוכ'בזה נולד לאמו אסתר ולאביו גבריאל כמוס בחודש אדר תרי"ג (1853), בעיר גאבס שבתוניסיה.
הוא למד אצל חכם אברהם עלוש בגאבס ומאוחר יותר בישיבתו של חכם אברהם חג'אג' בעיר תוניס. מאחר והוריו היו אמידים, התאפשר לו ללמוד תורה בלי טרדות כבר מילדותו.
חכם יצחק בוכ'בזה נשא אשה, אך היא והבת שנולדה להם נפטרה. הוא נשא לאישה את אחותה - תיברה, ונולדו להם בת אחת - אסתר, וחמישה בנים: יוסף, משה, כמוס, יהודה ומנחם.
בשנת תרל"ד (1874), כשהיה בן 21, חכם יצחק בוכ'בזה כבר הוציא לאור שלושה ספרים.
חכם יצחק בוכ'בזה התפרנס ממסחר, אך בעקבות פשיטת רגל, הקדיש את זמנו אך ורק ללימוד תורה. הוא הוסיף לחבר חיבורים ולהוציאם לאור, וכן שימש כמלמד, שוחט ובודק, דרשן וחזן בגאבס.
בשנת תרס"ה (1905) החל לשמש בתור דיין בעיר מוקנין.
בשנת תרע"א (1911) ביקר בארץ ישראל.
בשנת תרפ"א (1921) חזר לשמש ברבנות בעיר גאבס.
בשנת תרפ"ו (1926) בחר בו ועד הקהילה בטריפולי להיות הרב הראשי של לוב. באותה תקופה היתה לוב תחת שלטון איטלקי. בשנת תרפ"ט (1929) ביקר מלך איטליה בלוב. חכם יצחק בוכ'בזה היה ממארגני קבלת הפנים למלך איטליה, ועמד בראש הקהל בתפילה לשלום המלך. בהמשך ביקר באיטליה, בעיר רומא. סביב ביקורו בעיר רומא נוצרה מסורת לפיה ראה את כלי המקדש בוותיקן.
חכם יצחק בוכ'בזה שימש ברבנות טריפולי עד פטירתו ביום כ"א שבט תר"צ (1930). הוא נקבר בטריפולי.
חכם יצחק בוכ'בזה כתב ספרים רבים בתוכם: 'לב ימים' - על כללי הש"ס, 'גנזי ברכה' - על ספר הזוהר, 'לב המלך' - על מגילת אסתר, 'טובת תוכחת' - על ספר משלי, 'ברית יצחק' - על מסכת מכות, 'קרבן אבי לחם' - על התורה, 'מבצר יצחק' - על הש"ס, 'לחם לפי הטף' ואת הפירושים לתהלים - 'ברכה ותהילה' ו'חי יודך'. שאלות ותשובות שלו כונסו בספר 'בית הלחמי'.