מקצת שבחו

חכם חזקיה קטנוף נולד לאמו בתיה ולאביו קטן (ומכאן שם משפחתו) בעיר אנדיג'אן שבמדינת אוזבקיסטאן.
שם למד תורה וסחר זהב. בעסקיו הייתה ברכה, והיה לאיש אמיד, התומך בעניי העיר.
בהגיעו לפרקו, חכם חזקיה קטנוף נשא לאשה את שרה בת דבורה. 
בשנת תרע"ד (1924) הוקמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית. בשל עליית המשטר הקומוניסטי והקושי להמשיך בחיי היהדות וקיום התורה, החליט חכם חזקיה קטנוף לעלות לארץ ישראל. 
בשנת תרצ"ג (1933), לאחר הכנה רבה ובסודיות גמורה, חכם חזקיה קטנוף עלה עם אשתו שרה ושלושת בנותיו לארץ ישראל. בהגיעו, לחופי הארץ, נעצר ע"י הבריטים ונכלא בכלא עכו בשל עלייה בלתי חוקית. 
כעבור שלושה חודשים הוא שוחרר ע"י ידידים מבני עדתו. חכם חזקיה קטנוף שם פעמיו לירושלים, וקבע את דירתו בשכונת הבוכרים. מקום תפילתו היה בבית הכנסת 'בבא תמא', ומקום לימודיו בישיבת 'פורת יוסף', בה למד עם חכם משה כהן יצחקוף, חכם משה פילוסוף, חכם יוסף חיים פנחסוף, וחכם יהודה ארי חיימוף.
בארץ ישראל המשיך לעסוק במעשי צדקה וחסד. חכם חזקיה קטנוף היה מנדב עשירים לתת צדקה, ועל כך נהג לומר: "העשיר נותן מכיסו ואני נותן מכוחי לאסוף כסף". בחגים פסח וסוכות נהג לערוך סעודה גדולה לתלמידי חכמים הזקוקים לכך, ובסופה נתן לכל אחד מהם מתת נדיבים לפי כבודם ומעלתם.
חכם חזקיה קטנוף עסק גם בלימוד תורה לרבים. בכל שבת היה דורש כשעתיים בבית הכנסת 'בבא תמא'. בערב ראש חודש היה נוהג לערוך לילה של לימוד תורה ותפילות. בימי השובבי"ם כתת רגליו למקומות שונים בארץ בעבור תיקון 'הברית'. בימי פרעות גזרות ומלחמות היה עורך תיקון 'זכות תם', שהוא כינוס של כשבעים איש, הלומדים תורה מן הבוקר עד הערב.
חכם חזקיה קטנוף נפטר בירושלים ביום כ"ג שבט תשכ"ב (1962) בירושלים. הוא הותיר אחריו 'הקדש' של כסף לקניית ספרי קודש שונים. בית הכנסת 'בבא תמא', שבו פעל, הנציח את אישיותו על אחד מקירותיו.
ספרו 'מדרש חזקיה'- ב' כרכים, לוקט ונערך על ידי נכדו שלום בביוף כשלושים שנה אחרי מותו. הוא מבוסס על דרשותיו, ומכיל מדרשים, פרושים דברי מוסר ומעשיות על פי סדר פרשיות השבוע.