מקצת שבחו

חכם יעקב שאול אלישר נולד בשנת תקע"ז (1817) לאמו ולאביו הרב אליעזר ירוחם אלישר בצפת. אביו, ראש השוחטים והבודקים בעיר, שימש גם כדיין וכחזן בקהילת יוצאי קושטא בעיר. 

בשנת תקפ"ד (1824), והוא בן שבע, מת עליו אביו. אמו שסבלה מעוני ומחסור, נאלצה למכור את ביתה ומטלטליה, ופרנסה את בנה יחידה מתפירה. 

בשנת תקפ"ח (1828), נישאה אמו לחכם בנימין מרדכי נבון, ראש אבות בתי הדין בירושלים, שאימץ את חכם יעקב שאול אלישר, והיה לו לאב, למורה ולרב. כאשר הגיע לגיל בר מצווה, חכם יעקב שאול אלישר, כבר נחשב לעילוי בתורה, אך את פרנסתו מצא במסחר.

בשנת תקצ"ב (1832), והוא בן חמש עשרה, נשא לאישה, נערה יתומה כמותו. בבית חכם נבון נולדו להם בתו הבכורה ושני בניו (מאוחר יותר נולד להם בן נוסף). 

בשנת תרי"ג (1853) הוסמך לדיין ומורה הוראה על ידי רבני ירושלים, ונשלח כשליח הקהילה הספרדית בירושלים, כשליח דרבנן לקהילות היהודיות בעולם. בשנת 1855 (תרט"ו), שלחוהו רבני ירושלים לאלכסנדריה, לבטל את החלטת הקהילה, שלא לקבל עוד שלוחי דרבנן מארץ ישראל. חכם יעקב שאול אלישר, הצליח לבטל את החלטה, והתבקש להישאר באלכסנדריה כרב העיר, אלא שחכם יעקב שאול אלישר, סירב להצעה.

בשנת תרכ"ט (1869) נתמנה כראש אב בית הדין בירושלים, במקום חכם אברהם אשכנזי שנתקבל למשרת הראשון לציון. בשנת תרנ"ג, (1893) לאחר פטירת זקן רבני ירושלים, חכם רפאל מאיר פאניז'ל, עלה חכם יעקב שאול אלישר על כסא הרבנות כראשון לציון. 

חכם יעקב שאול אלישר כיהן כראשון לציון 13 שנה, עד לפטירתו בכ"ח תמוז תרס"ו (1906). חכם יעקב שאול אלישר נקבר בבית הקברות בהר הזיתים. ארבע שנים לאחר מותו, בשנת תר"ע (1910), בנו חכם ניסים אלישר, הקים את שכונת 'גבעת שאול' על שמו בירושלים.

חכם יעקב שאול אלישר חיבר ספרים רבים, ביניהם ספרי דרשות - אי"ש אמונים, דרך אי"ש, דברי אי"ש, עולת אי"ש; וספרי שאלות ותשובות - שמחה לאי"ש, מעשה אי"ש, שא"ל האיש ופני חמ"א (עם חידושי בנו); ספר בני בנימין וקרב אי"ש - השלמות וחידושים על ספר אביו שגידלו, וכן ספרים נוספים ופיוטים.