מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד לא רק שתבוא תפילתו לפני הקב"ה, אלא גם יאזין לרינתו.
'תבוא לפנייך תפילתי, הטה אוזנך לרינתי' - וזה שאמר: 'תבוא לפנייך תפילתי' - כלומר מה שאני מתפלל על גאולת כנסת ישראל מהגלות הארוך הזה. - 'הטה אוזנך לרינתי'.
רמז בכפל הלשון: שלא יחשיבנו מאותם שנאמר עליהם: 'תן לו ואל אראה פניו', ועל זה מבקש ממנו יתברך: גם שתבוא לפנייך תפילתי, אבל לא אהיה מהסוג של 'תן לו ואל אראה פניו', אלא נטה אזנך לרינתי - רינה זו תפילה. בעוד שאני מתפלל הטה אוזניך לקול שוועתי על הגלות הזה.
חכם זבולון שושנה , קודש הילולים על תהילים, עמוד רס"ט. ירושלים, תשנ"ו (1996) מתוך 'החכם היומי'
