'כל המצווה אשר אנכי מצווך היום, תשמרון לעשות למען תחיון, ורביתם, ובאתם, וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם.' - כי ממשלתנו ממשלת בריטניה הגדולה, נתנה חנינה לעם ישראל, לבנות בארץ ישראל בית לאומי.
אכן זהו שקשה - שבחוקים אשר נתנה כמה מן המצוות בטלות. אחד - על ידי חופש הדעות בטלה מצוות תוכחה, באומרם: כל אחד בינו לשמים. שנית - דיני ממונות ודיני עונשים, אשר אין יכולים לדון על פי תורתנו, אלא על פי דיני הממשלה, שנוהגים לדון בהם בארץ בריטניה.
אשר זהו כוונת: 'כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום' - דייקא שלא נוכל לקיים את כל המצוות מצד דינא דמלכותא. על זה נאמר: 'לא בשמים' – באמרם: כל אחד בינו לשמיים, ובטלה מצוות תוכחה. גם לא 'מעבר לים היא' - שהם החוקים ודיני ממונות הבאים ממשלות הים. אלא 'כי קרוב אליך הדבר מאוד' - סור מרע ועשה טוב.