מקצת שבחו

חכם יעקב אביחצירא, האביר יעקב, נולד לאמו ולאביו מסעוד בשנת תקס"ו (1806) בתפיללאת במרוקו.

מסורת היא בידי צאצאיו שכבר בגיל ט"ז היה מלא וגדוש בפרדס התורה, וזכה לדברי שבח מפי רבו חכם מרדכי בן שאול אשר חיבר שיר לכבודו. 

עדות מפורשת ביחס למעמדו כפוסק גדול בדורו, כבר בשנות השלושים לחייו, הן שאלות שנשלחו אליו מכל גדולי מרוקו דאז. חלקן מובאות בספרי שו"ת של חכמי דורו כגון 'ויאמר יצחק' (חלק א' סימן כ"א) של חכם יצחק בן וואליד, ובשו"ת 'דברי יוסף (סימן רע"ח) של חכם יוסף בירדוגו. 

בנו ותלמידו חכם אהרן בהקדמה לספר 'דורש טוב' מעיד עליו שבכל לילה היה לומד ח"י פרקי משנה בעל-פה, וכן לילה אחר לילה עד גמירא, וחוזר ולומד בפסוקים ובגמרא ולא ישן כי אם שנת ארעי, וניעור וקורא תיקון חצות ולומד ספרי הקבלה עד שתעלה אורה ומשם הולך לבית הכנסת הוא ראש העשרה ושם היתה ישיבתו בה יושב ועוסק בתורה. בנו ותלמידו חכם יצחק בהקדמה לספרו 'מחשוף הלבן' מעיד עליו, שמעולם לא שח שיחת חולין וכשהיה ער, לא שכב בפאת המיטה ומעולם לא חטפתו שינה, וכל אכילתו ושתייתו במידה ובמשקל ובמשורה ורוב ימיו תעניות לכפר על עדה טהורת. תלמידו המובהק חכם שלמה חיון אשר שהה במחיצתו בתמידות וכדבריו בהקדמה לספר 'פתוחי חותם', שלא זזה ידו מתוך ידו, מתאר את אורך חייו בזו הלשון: בהבלי העולם הזה מאס ובמעשה הצדקה פזר ונתן לאביונים ולחכמים עמלי תורה.  

מעשיו ופועלו קובצו בקובץ 'מעשה נסים' ובסוף ספר של החכם מכלוף אביחצירא 'מכלל יופי. מספרים אלו עולה לעיננו דמות מופלאה של גדול הדור, דרשן, ומגיד מישרים, המשכין שלום בין הבריות, מכתת רגליו לעזרת קהילתו, לעזרת יחידים בעת מצוקתם. עדויות לכך מפיו מובאים גם בספרו 'יורו משפטיך ליעקב'.

חכם יעקב אביחצירא שאף לעלות לארץ ישראל, והיו מעכבים בידו. בדרכו לארץ ישראל, בעיר דמנהור במצרים, חלה קשות, וביום כ' בטבת תר"מ (1880) עלתה נשמתו הטהורה בנשיקה ומקום קבורתו בדמנהור שבמצרים.

בין ספריו הרבים: 'פתוחי חותם' - פירוש על התורה; 'מחשוף הלבן' - פירוש על התורה מתמקד בקבלה; 'מעגלי צדק' - פירוש על התנ"ך עיקר הספר עוסק במזמור קיט בתהלים; 'אלף בינה' - פירוש על תהלים עם התמקדות במזמור קיט; 'יורו משפטיך ליעקב' - שו"ת; 'בגדי השרד' - פירוש על דרך הקבלה על הגדה של פסח.