'איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם? - כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, והוי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, והווי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה.'
הכוונה בזה לומר על תלמיד חכם, שיושב ועוסק בתורה ובאה לידו איזה מצווה, על זה אמר רבי: תדע לך איזה דרך ישרה שיבור לו האדם, שהשני דרכים האלו הם ישרים, בין העוסק בתורה בין העוסק במצוות, וצריך האדם לבחור לו הדרך היפה משניהם.
ועל זה אמר: 'כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם' - והיינו שיבטל מדברי תורה ויעסוק במצווה, ועל איזה מצוה יבטל תורה ויהיה לו תפארת שבטל תורתו ונוטל שכר? כשיהיה לו תפארת מן האדם, שישבחוהו על שבטל תורתו ועסק במצווה, והיינו מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים.
ואמר: 'הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה' - לפי שיקול דעת האדם, ושניהם שאי אפשר לעשותם על ידי אחרים. אל יאמר החכם העוסק בתורה: הואיל וזו מצוה קלה, איני מבטל עצמי מדברי תורה בשביל מצוה זו. לזה אמר: 'והווי זהיר' - שכל המצות שאי אפשר לעשותם על ידי אחרים, בין אם תראה בעיניך קלה או חמורה - כולם שווים בה, ומבטלים התורה לעשותה,