חכם אליהו פרדס


החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ב' ה'תשפ"ד March 2024 >
אבגדהוש
     כא/1כב/2
כג/3כד/4כה/5כו/6כז/7כח/8כט/9
ל/10א/11ב/12ג/13ד/14ה/15ו/16
ז/17ח/18ט/19י/20יא/21יב/22יג/23
יד/24טו/25טז/26יז/27יח/28יט/29כ/30
כא/31      

מקצת שבחו

 חכם אליהו פרדס נולד לאמו מזל-אורו ולאביו חכם בן ציון פרדס בי"ז תמוז שנת תרנ"ג (1893) בירושלים.
ראשית תורתו מאביו שהיה דרשן וממקובלי ישיבת 'בית אל'. הוא התחנך והוסמך לרבנות בירושלים, והושפע במיוחד מחכם חזקיה שבתאי, והראשונים לציון חכם יעקב מאיר וחכם בן ציון מאיר חי עוזיאל
חינוך ילדי ישראל עמד בראש מעייניו ולמעלה מעשור ניהל בית ספר לבנות, בד בבד נסע לשליחויות תורניות-חינוכיות במצרים ובלבנון, לארצות אירופה ולאמריקה. 
בשנת תרע"ד (1914) נשא לאשה את ארמוזה בת חכם יוסף מרדכי הלוי ונולדו להם שני ילדים. לאחר פטירת רעייתו, חכם אליהו פרדס נשא לאשה את זוהרה לבית אבורביע ונולדו להם שבעה ילדים. לאחר פטירת רעייתו השנייה, חכם אליהו פרדס נשא לאשה את אלגרה אחות רעייתו הראשונה. 
בשנת תשי"ג (1953) התמנה לרבה הראשי של רמת גן, ובשנת תשכ"ב (1962) התמנה לרב הראשי של ירושלים תפקיד אותו נשא עד עת פטירתו. 
במשך חייו הרבה לעסוק בפעילות ציבורית ובקשרים עם הציבור הרחב. כושר דיבורו עמד לו למשוך את העם בעבותות אהבה אליו, והוא היה מקובל בקרב כל שכבות הציבור. הוא ייסד ועמד בראשן של אגודות, מוסדות תורניים וקרנות שונות, ביניהם קרנות 'חונן ומלווה' ו'תומכי תורה' למתן הלוואות לנזקקים. 
חכם אליהו פרדס נפטר ביום י"א בניסן תשל"ב (1972) בהיותו בן 79 ונקבר בהר הזיתים. 
דרשותיו ומאמריו בהלכה ובהגות התפרסמו בכתבי עת ובמקומות שונים. בשנת תשל"ד (1974) עריית ירושלים הוציאה  'קובץ תורני לזכרו' ובו רבים ממאמריו. קובץ נוסף נאסף ע"י בני משפחתו והוא עתיד לצאת לאור.
הצהרת נגישות