'יוסי בן יוחנן איש ירושלים, הניצב פתח השער: יהי ביתך פתוח לרוחה.' - להיכנס שם בעלי תורה ומדות טובים, שמהם ילמדו בניך תורה ודרך ארץ. כמו שאנו רואים באנשים יראים, שמשתדלים להביא אל בתיהם תלמידי חכמים, איזה פעמים ללמד לבניהם תורה ומדות טובות.
ותמיד יהיו בענייך כאילו 'עניים בני ביתך' - וריקים מלימוד התורה, וחסרים ממידות ודרך ארץ, וצריכים הם לרב ומורה להנהיגם וללמדם.
וסיים: 'ואל תרבה שיחה עם האישה'. - הקשר ושייכות לזה עם הקודם, כי כבר בארנו למעלה, מצרכי החינוך הטוב לבנים הוא - שיהיו האב והאם בשלום ובאהבה ואחווה, ונשמעים זה לזה. ... ולכן בכלל החינוך הטוב שהזכיר, שיהיה 'ביתו פתוח לרווחה' - להיכנס שם בעלי תורה ומדות נאות, שעל ידי זה, ילמדו בניו מהם ויתחנכו בטוב. סיפר גם כן, כלל אחר המועיל לחינוך בניו: ש'אל ירבה שיחה עם האישה' - רצה לומר: הגם שיראה איזה קלקול בהליכות הבית, שלא נעשו כרצונו על ידי אשתו, לא ישים לב להם, ולא יבוא ברוב דברים ומצה ומריבה עם אשתו, שמתוך כך יתמעט שלום הבית. ועל ידי זה, יתקלקל חינוך בניו, שילמדו גם הם לעשות כמעשיהם, שלא יהיו נשמעים לא לאביהם ולא לאמם.