מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד חיבת הקב"ה לכל מין האדם, ואין לחלק בין עם ולשון.
'הילל אומר: הווי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום, אוהבת את הבריות ומקרבן לתורה' - 'אוהב את הבריות' - 'בריות' דווקא לפי שהם בריותיו של הקב"ה כמו שאמרו מפרשי המשנה, ובזה יתורץ הכפלים, שפשוט - שמי ש'אוהב שלום', הוא 'אוהב את הבריות', אלא שלא תאמר דווקא לישראל, אלא לומר שלכל הבריות הוא אוהב מפני שהם בריותיו של הקב"ה ומקרבן. ...
'ומקרבן לתורה' - אף אנו נאמר שעל ידי שהיה אוהב את כל הבריות בכלל, היה סיבה לקרבן לתורה, לכל אומה לקיים דתם לא כאיזה מלאכים שהיו מכריחים לקיים דת המלך כטענת המן, ישחקו עצמותיו: 'ואת דתי המלך אינם עושים' וכהנה רבות. ...
'ואהבת לרעך כמוך' - וידוע שפסוק זה הוא כולל על תורת האדם שבין אדם לחברו, וכיוון שהקב"ה מחבב כל מין האדם בכלל ופרסם חיבתו, איך אפשר לחלק בין עם ולשון לעם אחר, ומטעם זה כל שאני רואה לווית מת, יהיה מי שיהיה, אני מלווהו ולא משום דרכי שלום בלבד כדעת רבינו ה'בית יוסף' זיכרונו לברכה ... אם כן חובה עלינו מן הדין 'וגר ותושב וחי עמך'.
חכם רפאל חיים משה בן נאים, רחמים פשוטים, מתוך דרוש לכבוד הספד אדוננו המלך האדיר, אדוארד השביעי, דפוס כאסתרו הי"ו, תוניס, תר"ע (1910) מתוך 'החכם היומי'