חכם מימון בן עטר


החכם היומי על לוח השנה:
< כסלו ה'תשפ"ה December 2024 >
אבגדהוש
ל/1א/2ב/3ג/4ד/5ה/6ו/7
ז/8ח/9ט/10י/11יא/12יב/13יג/14
יד/15טו/16טז/17יז/18יח/19יט/20כ/21
כא/22כב/23כג/24כד/25כה/26כו/27כז/28
כח/29כט/30ל/31    

מקצת שבחו

חכם מימון בן עטר נולד לאמו מרת מסעודה ולאביו חכם יוסף בשנת תרכ"ז (1866), בעיר מקנס שבמרוקו.
הוא למד בתלמוד תורה של חכם שלמה טולדנו ובישיבת של החכם שלמה בן עמארה. 
בשנת תרמ"ה (1884), בהיותו בן שמונה עשרה, שם פעמיו יחד עם משפחתו לארץ ישראל. לאחר תלאות מרובות הגיעו חכם מימון בן עטר ומשפחתו לאלכסנדריה שבמצרים, והשתקעו שם. 
באלכסנדריה, חכם מימון בן עטר ואחיו חכם יעקב פתחו תלמוד תורה לילדי העיר, בו למדו עניי הקהילה ונכבדיה גם יחד. בתלמוד תורה לצד העברית, נלמדו השפות ערבית אנגלית וצרפתית, אך את ספרי הלימוד כתב חכם מימון בן עטר בעצמו בשפה העברית.
בשנת תרנ"ב (1891), חכם מימון בן עטר החל ללמד את מקצועות הדת בבית הספר של הקהילה. בשל קולו הנעים ומעורבותו הנעימה בין הבריות, החל לשמש, משנת תרס"ח (1907),  כשליח הציבור בבית הכנסת הגדול בעיר. בשנת תרפ"ו (1925), מונה לדיין בבית דין צדק של העיר.       
חכם מימון בן עטר הקים את חברת "גמילות חסדים" שדאגה לכל מחסורם של האבלים במשך שבעת ימי האבל. כך גם הקים את חברת "ביקור חולים" שדאגה למחסורם של חולים נזקקים. הוא דאג לתשמישי קדושה ותפילין מארץ ישראל ולימד נערים בני מצווה, ובנוסף הרבה במתן צדקה לעניים ולנזקקים. 
בשנת תשי"ד (1954) זכה ועלה לארץ ישראל. 
ביום כ"ז טבת תשי"ח (1957), חכם מימון בן עטר נתבקש לישיבה של מעלה ונטמן בשער מנשה. 
חכם מימון בן עטר השאיר אחריו כתבי יד שלא הודפסו, ביניהם פירושים על כל התנ"ך. לאחר פטירתו, ערך נכדו, הרב משה אבידן, חלק מהכתבים העוסקים בחמישה חומשי תורה, והוציא לאור כספר - 'טעמי המקרא'.
הצהרת נגישות