בהפטרת בראשית, הנביא ישעיה אומר: 'החרשים שמעו והעיוורים הביטו לראות מי עיוור, כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח, מי עיוור כמשולם ועיוור כעבד השם'. - בדברים אלה מתכוון הנביא, להוכיח את הצדיקים, אשר הם גופם דבקים בהשם ובתורתו, אך לא אכפת להם מכל מה שיהיה בעיר, משימים עצמם כמו חרשים מכל מה שמתרחש בין הקהל, חטאים או ישרים.
גם כן, שמים עצמם, חלילה, כאילו לא רואים, בשביל שלא להוכיח את המון העם, ולספר מעשיהם. אין די שצדיקים אתם בשביל עצמכם, אלא חייבים אתם גם לשמוע ולראות מה נעשה בחוץ, ולטכס עצות לתיקון ושפור המצב בין הקהל.