מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד לספר בשבח הנפטר ולעורר עליו רחמים להיות לו עילוי.
'טוב ללכת אל בית אבל' - להתאבל ולספוד עליו, ולספר בשבחו ובמצוותיו לעורר עליו הרחמים, להיות לו עילוי גדול לנפש רוח ונשמה בעולם הבא כאמור
'באשר הוא סוף כל האדם' - וכבר ניכר אם זך וישר פועלו. ולזה 'טוב ללכת לבית האבל', שאם יתעצל ולא יספוד עליו ולספר בשבחו אז הוא מחויב להיות: 'והחי ייתן אל ליבו' - רצה לומר: בהיותו חי, מי ייתן אל ליבו ליקבר בחייו, מידה כנגד מידה.
חכם משה בישי מימון, המילואים למשה, עמ' קפ"ב, ג'רבה תרצ"ב (1932) מתוך 'החכם היומי'
