מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: ש'בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה' - שהכוונה לומר שגם על 'הבריות' - שהוא לשון חשיבות, והם עוסקים בתורה, אם הם שותקים ואינם שמים לב לעורר את לב העם.
אם עליהם נאמר: 'אוי להם' - משום שזה גם כן הוא עלבון התורה, וכל שכן בדור הזה, שהוא 'עקבתא דמשיחא', ותורה מונחת בקרן זווית דורש אין לה, שמעכבים הגאולה, שעכשיו צורך גדול, משום שידוע שהגאולה אינה באה כי אם דווקא בזכות העוסקים בתורה לשמה.