מקצת שבחו

חכם דוד הכהן סקלי נולד לאמו רחל ולאביו חכם משה בשנת תרכ"ב (1862) בעיר דבדו, שבמרוקו. 
ראשית תורתו בעיר דבדו מפי רבו חכם אברהם בן סוסן, וחכם שלמה הכהן. הוא נשא לאישה את בת דודו - שמחה בתו של החכם אהרון בן שמואל הכהן, ונולד להם: בן ציון, סעדה ורפאל.
בשנת תרנ"ז (1897) לאחר אירועי דמים שעברו על יהודי העיר דבדו, עבר לעיר תלמסאן שבאלג'יריה, שם הצטרף לחכם חיים בלייח, רבה של העיר, לחזוק לימוד התורה בעיר. חכם דוד הכהן סקלי העמיד תלמידים הרבה, ובתוכם חכם חיים תואתי, חכם יעקב שרביט, חכם סעדיה שרביט, וחכם שואל בנישו.
בשנת תר"ס (1900) הוזמן ללמד בישיבתו של חכם אברהם חסן בעיר אוראן, שבאלג'יריה. בשנת תרע"ג (1913) התמנה לדיין לצדו של חכם מיכאל בן סעיד, ולימים שימש כראש אבות בתי הדין של אוראן. מלבד עיסוקו בתלמוד ובהלכה, עסק גם בזוהר ובקבלה, והיה נוהג עצמו בחסידות ובפרישות.
בין תלמידיו חכם דוד אבן כליפא, חכם אליהו בן גיגי, חכם שמואל מרציאנו, חכם משה בן גיגי, חכם דוד מרציאנו, וחכם יעקב אסרף בן שלמה לעסרי. 
בהגיע מועד פטירתו, חכם דוד הכהן סקלי אסף את כל בני ביתו בחדרו, וביקש מאשתו שמחה, מים לנטילת ידיים. הוא נשא דברי פרידה, עטף עצמו בתכריכים, עלה על מיטתו, קרא קריאת שמע בכוונה עצומה ומתוך כך השיב את נשמתו ליוצרה. חכם דוד הכהן סקלי נפטר ביום כ"ד אייר תש"ח (1948). 
בין ספריו: 'קריית חנה דוד' - ב' חלקים, שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, שני חלקים; 'לך דוד' - דרשות על התורה; 'משכיל לדוד' - ביאור על הזוהר; 'קרן דוד' - חידושים על הש"ס, ובתוכו 'ילקוט דוד' - על הזוהר, ו'בנפש דוד' - מאמרי הלכה ואגדה;, וכן החיבורים 'בשוב דוד', ו'לדוד ברוך'.