חכם יוסף בן ג'וייא


החכם היומי על לוח השנה:
< אייר ה'תשפ"ד May 2024 >
אבגדהוש
   כג/1כד/2כה/3כו/4
כז/5כח/6כט/7ל/8א/9ב/10ג/11
ד/12ה/13ו/14ז/15ח/16ט/17י/18
יא/19יב/20יג/21יד/22טו/23טז/24יז/25
יח/26יט/27כ/28כא/29כב/30כג/31 
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שלא אונה לדוד רעה, שכל הליכתו היתה בשליחות אביו.
'ויאמר ישי לדוד בנו: קח נא לאחיך איפת הקלי הזה, ועשרה לחם הזה, והרץ המחנה לאחיך. את עשרת חריצי החלב האלה תביא לשר האלף, ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תיקח' -
'ויאמר ישי לדוד בנו' - דווקא ... לפי שהיה בנו שומע לו יותר משאר הבנים. והן עתה אם יקראנו אסון בדרך לדוד, חייב אביו, וכמו שכתב המהרשד"ם: שאפילו שבמקום אחר יהיה פטור, אבא לגבי בנו הוא חייב, משום שאי אפשר לומר לו: איני רוצה לילך, ולהשיב פני אביו ריקם.
ומשום כך לא יכנס דוד בשום סכנה של פקוח נפש, לזה הוכרח לומר לדוד בנו: 'ואת ערובתם תיקח' - שיושיע ויציל לשאול מצד הערבות, כמאמרם זיכרונם לברכה: ולא יאונה אליו רעה, שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידי הצדיקים, יען שאתה הולך בשליחותי, ויהי כשמוע דוד כן, 'וישא וילך כאשר ציווהו ישי' - שכל הליכתו היה בעבור שציווהו ישי לעשות כן.
חכם יוסף בן ג'וייא, טל אורות, חלק ב דרשות, עמ' קכב, ירושלים הוצאת "אור ודרך" סיון תשמ"ז (1987) מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות