מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שהולך בתום לבבו בקרב ביתו, יהיו הוא ובני ביתו ענווים.
'אשכילה בדרך תמים ... אתהלך בתום לבבי, בקרב ביתי, לא אשית לנגד עיני דבר בליעל.' -
במה שכתוב באבות דרבי נתן פרק ז': בזמן שאדם ענותן ובני ביתו ענוותנים, כשבא עני ועמד על פתח בעל הבית, ואמר להם אביכם: יש כאן, יאמרו לו: הן, בוא והכנס, ושולחן היה ערוך לפניו, נכנס ואכל ושתה. עד כאן.
וידוע שהעניו נקרא תמים. וזה שאמר: 'אשכילה בדרך תמים' - דהיינו בדרך ענוה 'אתהלך בתום לבבי בקרב ביתי' - שאהיה עניו אני ובני ביתי, ועל ידי זה 'לא אשית לנגד עיני דבר בליעל' - רוצה לומר: לא אעלים עיני מן הצדקה, שהמעלים נקרא בליעל, כמו שכתבו זיכרונם לברכה: שעל ידי שאני ובני ביתי ענווים, כיון שבא העני פותחים לו, ויאכל ולא יעלימו עיניהם ממנו.
חכם פנחס הכהן, קודש הילולים על ספר תהילים, מזמור ק"א, עמ' סה - סו, נדפס מחדש ע"י מוסדות "לקח טוב", אשדוד, תשס"ג (2003). מתוך 'החכם היומי'
