'למנצח לבני קורח מזמור, כל העמים תקעו כף'. - ירמוז ליום ראש השנה שתוקעים מאה קולות, והוא יום שכל העמים עוברים לפניו כבני מרון, ואלו התקיעות נעשים כדי לשבר הדין, ואלו כל העמים היו יודעים תרועה, היו צריכים כולם לעשות כן אותו היום, הואיל וכולם תלויים בדין.
ולא נצטוו כי אם ישראל, שהם כללות כל העולם וכל הימים כי בזכותם הם מתקיימים, המה התוקעים ומריעים כפי הדין ושמחים באותו יום, ככתוב בעזרה, על כי בטוחים שהקדוש ברוך הוא יכתבם בספר חיים וימחול להם עוונותיהם. וזהו אומרו: 'כל העמים' - שהם ישראל הכוללים ונידונים באותו היום עם כל העמים תקעו כ"ף קולות, שהם מאה.