מקצת שבחו

הראשון לציון חכם משה גלנטי, המכונה גם 'המג"ן', נולד לאמו ולאביו חכם יהונתן בשנת ש"פ (1620), בצפת.

הוא למד מפי החכם ברוך ברזילי בצפת. לאחר מכן עבר לירושלים, ושם עמד בראש ישיבת 'בית יעקב ויגה'. בין תלמידיו המובהקים חכם יעקב חגיז, בעל ספר 'הלכות קטנות', שלימים היה חתנו, חכם חזקיה די-סילווה, בעל הספר 'פרי חדש' וחכם חיים אבולעפיה, מחדש הישוב היהודי בטבריה. 

חכם משה גלנטי התקבל כרבה של ארץ ישראל כולה, ולמעשה היה החכם הראשון שנשא בתואר 'הראשון לציון'. חכמי ירושלים אף תיקנו תקנה, שאיש בארץ ישראל לא יקרא בתואר 'רב' מלבדו. 

חכם משה גלנטי כשד"ר אסף כספי תרומה ליהודים היושבים בירושלים ובארץ ישראל. בתקופת כהונתו כראשון לציון תיקן תקנה לפיה מחצית מכספי החלוקה יינתנו לירושלים והכסף הנותר יתחלק בין שאר הערים.

חכם משה גלנטי, התנגד בעוז למשיח השקר שבתאי צבי ונלחם בו בכל תוקף, גם כשרבים טעו אחריו.

חכם משה גלנטי נפטר ביום כ"א שבט תמ"ט (1689).

הוא כתב ספר שאלות ותשובות, אך ספר זה לא יצא לאור. בידינו ספריו: 'קרבן חגיגה' ו'זבח השלמים'.