מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שטוב ה' לכל ישראל ורחמיו לרבות אומות העולם.
אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'ועשית הישר והטוב' - זו לפנים משורת הדין, שמע מינה שמלת 'טוב' נאמר על 'לפנים משורת הדין' והנה המקובלים זיכרונם לברכה אמרו: שמלת 'חסד' הוא חסדים גמורים, שאין בהם תערובת 'דין' כלל אבל שם 'רחמים' מעורב ב'דין'.
והנה מצינו הוא יתברך מתנהג עם כל הבריות, אפילו בהמות וחיות בשם זה, כמו שאמרו במציעא דף פ"ז: באמתו של רבי, שהייתה מכבדת את הבית, והיו שם חולדות קטנות, והיתה מכבדת אותם גם כן. אמר לה: 'ורחמיו על כל מעשיו' - ואלו נקראים מעשיו יתברך. וכן מצינו שגם אומות העולם קראם הוא יתברך 'מעשה ידיו' כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה במגילה י' ע"ב: גבי מצרים שאמר להם הקדוש ברוך הוא למלאכים: 'מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה'.
והנה הכתוב אומר: 'טוב ה' לכל' - הנה מלת 'כל' סובלת שני פירושים: או כל העולם שהוא יתברך מתנהג עם כולם במידת 'טוב' שהיא לפנים משורת הדין או אפשר לומר מילת 'כל' - היינו לכל עם בני ישראל, לזה אמר: 'טוב ה' לכל' - שהוא יתברך עושה לפנים משורת הדין. יכול הוי פירושה: 'לכל' - שהוא שם כללי לכל העולם, תלמוד לומר: 'ורחמיו על כל מעשיו' - היינו דווקא 'ורחמיו' - שיש בהם תערובת דין זה דווקא 'על כל מעשיו' - אפילו אומות העולם וכל הנבראים שנקראים מעשיו מתנהג עמהם במידת הרחמים דווקא, דוק מינה רישא ש'טוב ה' לכל' - היינו לכל ישראל דווקא.
חכם יעקב בן שבת, ספר רוח יעקב, דרוש ב, עמ' ס- סא, דפוס ראשון ליוורנו תרמ"א( 1881) , נדפס מחדש ירושלים תשס"ז (2007). מתוך 'החכם היומי'