מה שאמר: שמי יאמר לנו שהקדמונים לא נהגו בו איסור, הנה אחרי שלא נראה ולא נשמע מנהג בזה, והזקנים עדים שמעולם לא ראו דג זה - ודאי שאין שום מנהג. ...
ושלחתי כל זה למהרס"ך עם מעט מעור הדג לראות שהקשקשת נקלף ביד אחת לאחת ושהקשקשת והעור שתחתיו שלם, ויודה למי שאמר שהוא דג טהור, ומה שאסרוהו בג'רבה או בטראבלס הוא מפני שיש להם מיני דגים הרבה, ושמא יש מינים טמאים ודאי הדומים לו, וחשו שיבואו לטעות, ואם כן די לנו לאסור במקום שנהגו, אבל במקום שאין מנהג, כגון פה העירה גאבס, יגן עליה א-להים, אין לאסור את המותר, וכמו שכתבנו כנראה לעניות דעתי. ...
שוב בא לפני חכם אשכנזי, וראה הדג הנזכר, ואמר שזה הדג אוכלים בעיר הקודש בלי פקפוק, וזה שמו ברוסיה כרת ובירושלים בלשון ערבי מושט, ועולה על שולחן רבנים, וה' ינחנו בדרך אמת.