'לא טוב היות האדם לבדו' - ראיתי בספר 'מבשר טוב' בלשון ערבי, שהביא בהקדמה מה שהביא פילוסוף אחד: כי שלא ברא ה' יתברך כל האדם מן העפר כמו אדם הראשון, משום שגלוי לפניו יתברך כי יצר לב האדם רע, ורק את נפשו אוהב, שאם יברא ה' את כל האדם לבדו מן העפר, אז זה הורג את זה, וזה עושק את זה, שאינם נכווים בגחלת זולתם, אך עתה כאשר נברא האדם מחבור איש ואישה, מוכרח שכל אחד יש לו קרובים כמו אב ואח ואחות ודודו, שאז כל אחד נכווה בגחלת חברו, ומרחם זה על זה, ותתרבה האחווה בין בני האדם ותתקיים העולם, עד כאן דבריו.
וזה אומרו 'לא טוב היות האדם לבדו' - בהיות האדם לבדו מבלי קרובים, לא ישיג הטוב והרחמים מזולתו, והתקין לזה 'אעשה לו עזר' מבני משפחתו וקרוביו, למי שבא 'כנגדו' וזה על ידי ברוא האדם מחבור איש ואישה ואז תתקיים העולם.