מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שבח המלכות שמוראה מעמידה משפטי הדת על תילה.
בכל מדינות המלך, עיר ועיר, עושים הילולא רבה גילה ורנן בהיום הזה, יום הנועד, אשר מלך אדונינו המלך שולטן עבדול חמיד, ירום הודו ותינשא מלכותו, זה כמה שנים. המסתכל היטב יבין את זאת שבגבולנו, עיר עוז לנו איזמיר, יגן עליה א-לוהים, הייתה לנו טובה גדולה כי המושלים הבאים לנו, מקרב מחננו, דומים למלכנו, שאנו מוצאים חן בעיניהם, שמסייעים אותנו להעמיד משפטי הדת על תילה. הגם כי בנימוסם יש להם תניזמאת (ארגון מחדש של הממשל), אפילו כך, אם ראשי העדה ומנהיגי הכולל שואלים לעשות עונש לפושעים ולמורדים, 'אחור לא ישוב ריקם', ומניחים אותם בבית הסוהר, ומענישים אותם, ועל ידי זה 'כל העם ישמעו ויראו' ... ואין ספק שעל הדור הזה, היה הוא שאמר התנא: 'הוי מתפלל בשלומה של מלכות' - דהיינו שלום ורעות לעשות בקשותינו, שאלמלא מוראה זו 'איש את רעהו חיים בלעו', ולא הייתה יכולת להציל עשוק מיד עושקו, ולייסר על חילול שבת וזימה, ושאר עבירות.
חכם אברהם פלאג'י , ואברהם זקן, חלק א', דף מ"ד עמוד ב', איזמיר תרנ"ט (1899) מתוך 'החכם היומי'