מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
דורש 'נעשה אדם' להראות חיבת הענווים לאומות.
המינים פוקרים בתיבת 'נעשה אדם' - שקשה הדבר בעיניהם, שהקדוש ברוך הוא ימלך במלאכי השרת - להורות לאדם מידת הענווה.
ולזה אמר דוד המלך, עליו השלום, 'יאכלו ענווים ושבעו', ירצה כי מי שיש בו הענווה, זוכה לעונג העולם הבא - לאכול ולשתות, כאמור 'היפך המתגאה שנהפך לו לנגע'. וזאת שנית בענווים יחי לבבכם לעד, שעפרם ננער לעתיד לבוא וחיים בחיי עולם.
ובזה בראות האומות - חיבת הענווים לפני הקדוש ברוך הוא, אז יזכרו - 'וישובו אל ה' כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים', כי כולם יקראו בשם ה' ולא יוסיפו לטעות ב'נעשה אדם', לומר חס ושלום - שתי רשויות הם, כי בראותם חיבת הענווים לפני הקדוש ברוך הוא, יתברר להם שלא נכתב 'נעשה אדם' אלא ללמד הענווה, כי רבה היא לפניו יתברך.
חכם משה מאימראן, מדרשו של משה, עמ' י"ג, הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תשע"א (2011) מתוך 'החכם היומי'
