'קשה סילוקן של צדיקים כשבירת הלוחות' - אם הצדיק פועל התורה ומרביץ תורה בישראל - להבין ולהורות כי אינו לבד שמירת המצווה בעשאה ומבקש אחרת - רק ללמד תורה שלא תשכח מישראל כי אשי תלמידיו ותלמידי תלמידיו - כולם זכותם ותורתם נמשכים ממנו.
כי זה שאמרו: 'קשה סילוקן של צדיקים כשבירת הלוחות' - יען ע"י שבירת הלוחות נשתכחה תורה מישראל כן ע"י פטירת הצדיק. זה שאמר איוב: 'אם חרוצים ימיו, מספר חדשיו אתך, חקיו עשית ולא יעבור. שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו.' - רוצה לומר: אפילו שקצרים ימיו, מכל מקום - מספר חדשים - רוצה לומר: חידושיו בתורה אשר קיימה מעוני והרביץ תורה.
זה שאמר: 'חוקיו עשית' - היינו: חוק התורה, שמי שיודע חייב ללמד ולא יעבור כי שכר לזה - אין הפסק, שדור דורים זכותם עומדת לעד.