מקצת שבחו

חכם שאול נחמיאש נולד לאמו ואביו חכם דוד נחמיאש, המלומד בנסים, בשנת תק"ע (1810) במרוקו.  

ידען בש"ס ובפוסקים, בספרות ההלכה, הדרוש והקבלה. נהג מנהגי חסידות ופרישות, הרבה בתעניות ואף נהג להתענות תענית ה"הפסקה", כלומר לצום ששה ימים רצופים לילה ויום, ממוצאי שבת ועד ערב שבת, ועסק בתיקוני נשמות מגולגלות. היה מוהל מומחה, ויוצר פורה, שכתב חיבורים רבים בתחומים שונים, בפרשנות המקרא והתלמוד, בספרות ההלכה והקבלה. הוא העלה את חידושיו על הכתב כנראה בקונטרסים ובדפים בודדים. שנים רבות לאחר פטירתו, חיבוריו נותרו כאבן שאין לה הופכים עד שגדל בנו חכם שלמה נחמיאש, שהחליט להוציאם לאור. בנו עסק שנים רבות בההדרת כתבי אביו, ולשם הוצאתם לאור עזב את ביתו ומשפחתו, ונדד ממקום למקום, במרוקו, תוניס ובאלג'יר כדי להתרים נדיבים למען מטרה זו.

חכם שאול נחמיאש נפטר בשנת תר"ל (1870). יום פטירת החכם אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו. 

ספרי חכם שאול נחמיאש, שיצאו לאור בידי בנו חכם שלמה נחמיאש: 'גבעת שאול', 'ויגד לשאול', 'וישמע שאול', 'קודש הילולים', 'ויאמר שאול', 'בית שאול'. עוד ארבעה חיבורים, לא זכו לדפוס בקבלה, הלכה ותורה.