'גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קורחה: כתוב בתורתכם 'אחרי רבים להטות', ואנחנו הרבים, מפני מה אין אתם משווים עמנו בעבודה זרה' - באיזה טענה 'קמים עלי'? - ש'רבים, אומרים לנפשי', ומילת 'רבים' דווקא - כלומר טענת רבים, לפי שאומרים לנו שהם הרבים, ואומרים לנו: בואו ונהיה לעם אחד, כיוון שאנחנו הרבים: 'לכו ונעבדה א-להים אחרים', אמנם 'ואתה ה' מגן בעדי' - אתה ה׳ דווקא, 'כבודי ומרים ראשי' - רוצה לומר: שבזה אני ניצול מהם ע"י הקדוש ברוך הוא, המרים ראשי על אויבי, לפי 'שקולי אל ה' אקרא, ויענני מהר קדשו סלה' ... לפי שהוא, יתברך שמו, בהר קדשו סלה, וקבוע הוא למטה וכיוון שכן היא, בטלה טענתם של 'אחרי רבים' כי כל הקבוע כמחצה על מחצה דומה.