מקצת שבחו

חכם משה כהן דריהם נולד לאמו ולאביו חכם שמעון ביום כ"ב אלול תרס"ו (1906) באי ג'רבה שבתוניס.
בשנת תרע"ד (1914) עבר אביו לשמש כשוחט ובודק בעיר צפאקס, אך את בנו הוא השאיר בג'רבה ללמוד אצל חכם מכלוף עידאן. בהגיעו לגיל בר מצווה נסע חכם משה כהן דריהם לצפאקס כדי ללמוד מקצוע, אך חכם מכלוף עידאן טרח בעצמו לנסוע ולהחזירו לג'רבה תוך כדי הבטחה שילמד אותו תורה וידאג למחסורו. 
בתקופה זו גר חכם משה כהן דריהם אצל חכם אליהו הכהן, שדאג לכל מחסורו. לימים, נשא לאישה את בתו.
בשנת תש"ז (1947) עם פטירת רבו חכם מכלוף עידאן, נתמנה חכם משה כהן דריהם לשמש כרבה הראשי של ג'רבה, הוא הנהיג את הקהילה בנועם ומאור פנים, ובזמן כהונתו תיקן שכל זוג צעיר שנישא בג'רבה, עולה ארצה שבוע ימים לאחר חגיגות הנישואין.
בשנת תשי"ז (1957) זכה ועלה לארץ ישראל, וקבע את מקומו בעיר טבריה, ובשנת תשי"ח (1958)התמנה כדיין בבית הדין הרבני בטבריה.
חכם משה כהן דריהם הקים איחוד של עולי תוניסיה וג'רבה, ותכנן להקים בית כנסת מרכזי ליוצאי תוניסיה. הוא  זכה להניח את אבן הפינה לבית כנסת זה, אך בנייתו הושלמה לאחר פטירתו, וקרוי על שמו 'אהל משה'.
חכם משה כהן דריהם שמר בארון מיוחד מכתבי ידם של חכמי ג'רבה. לאחר פטירתו פתחו בניו ארון זה, וגילו אוצר בלום של כתבי יד, שכיום נגאלים ומודפסים של ידי חברת 'אהבת שלום'.
חכם משה כהן דריהם נפטר ביום י' ניסן תשכ"ו (1966), ומנוחתו כבוד בעיר טבריה.
חכם משה כהן דריהם, כתב חידושים רבים על התורה, חלקם נשרפו בהגיעו ארצה למחנה עלייה ליד עכו, וחלקם יצאו לאור אחרי מותו על ידי תלמידיו ומשפחתו, בין ספריו: 'דרש משה' - חידושי תנ"ך ודרושים, 'ידי משה' - חידושים על הש"ס, 'אוהל משה' - חידושים על שולחן ערוך, 'והשיב משה' - שו"ת, 'ויגד משה' - ביאור להגדה של פסח, חלקים מכתביו עדיין נמצאים בכתבי  יד.