מקצת שבחו

חכם חיים ויטאל נולד לאמו ולאביו חכם יוסף ביום א' חשוון שנת ש"ג (1542) בצפת. 
משפחתו עלתה לארץ מדרום איטליה והתיישבה בצפת. בשנת שי"ו (1556) החל ללמוד בבית מדרשו של החכם משה אלשיך, תלמידו של מרן החכם יוסף קארו, ובהמשך למד בבית מדרשו של החכם משה קורדובירו.
בשנת ש"ל (1569) עלה האר"י, החכם יצחק לוריא אשכנזי, ממצרים. בסוף אותה שנה, נפטר החכם משה קורדבירו, וחכם חיים ויטאל הפך לתלמידו המובהק של האר"י, וספריו מהווים מפתח עיקרי לתורת האר"י. 
לאחר מות האר"י, בשנת של"ב (1572), עבר למצרים, ומשם בשנת של"ח (1577) עבר לירושלים. מושל מחוז ירושלים, שכונה אבו סייפין, התנכל ליהודי העיר, גירשם מבית כנסת הרמב"ן, נטל חזקתם מקבר שמואל, וחילל את בית הקברות בהר הזיתים, האשים את חכם חיים ויטאל כי אינו פותח את זרימת מי הגיחון, אותו סתם המלך חזקיהו. לפתיחת מי הגיחון משמעות קבלית, ויש שרואים בה, אתחלתא דגאולה. 
בשנת שמ"ה (1585) ברח לדמשק, ובשנת שמ"ו (1586) חזר לצפת שם הוסמך, בשנת שנ"ד (1594) על ידי החכם משה אלשיך. בשנת שנ"ה (1595) עבר לדמשק שם שימש ראש קהילת סיציליה בדמשק.
חכם חיים ויטאל נפטר ביום ל' ניסן ש"פ (1620) בדמשק ונקבר שם.
חיבוריו, הידועים לנו: 'עץ חיים', הנקרא גם 'שמונה שערים' - מבוא לחכמת הנסתר, 'עץ הדעת טוב' – חידושי תורה בנגלה ובנסתר, 'שערי קדושה' - ספר מוסר, 'ספר החזיונות' - יומנו האישי ובו חזיונות, חלומות ומחשבות, 'ספר הגורלות', 'ספר התכונה' ו'ספר הפעולות'. מתוך כתבי הגניזה בצפת, נאספו כתבי ידו ונערכו חיבורים נוספים ע"י החכם אברהם אזולאי ותלמידו חכם יעקב צמח: 'אוצרות חיים', 'אדם ישר', 'מבוא השערים', 'עולת תמיד' ו'קהילות יעקב'. תלמידו של חכם יעקב צמח, החכם מאיר פאפירש ערך את ספרי החכם יעקב ויטאל לשלושה ספרים עיקריים: 'דרך עץ חיים', 'פרי עץ חיים', ו'נוף עץ חיים'.